יום שני, 24 במאי 2010

אצל מכבי האש

ביום ההולדת הזה הלכה ביתי למכבי האש, הלכתי איתה.
הכבאי האמיץ ערך לילדים סיור על הכבאית שלו, ואני עמדתי והקשבתי כמו כולם. מידי פעם שאלתי שאלות כמו לדוגמה האם יש גם כבאיות נשים. השאלה הפתיע את הכבאי אבל הוא התעשת מהר והסביר שבאשקלון יש ושזה דורש הרבה עניינים של לוגיסטיקה כי אז צריך מקלחות נפרדות וכל מיני שירותים מיוחדים. אמרתי לבת שלי ולחברותיה שאם הן תרצנה הן יוכלו להיות כבאיות אמיצות באשקלון אז הן אמרו לי שזה משעמם. אחרכך הכבאי התחיל גם הוא לשאול שאלות. הוא הראה לילדים את מספרי הפח הענקיות ושאל אותן למה הן נועדו. אני הצבעתי ואמרתי שזה בטח כדי לגזור לפילים את הציפורניים. הכבאי האמיץ לא אהב את התתשובה שלי הוא מיד הסבר לילדים שאם יש תעונה אז צריך את המספרים כדי לחתוך את הפח. אחרכך הוא הראה לילדים את כלי העבודה את העט והגרזנים ושאל אותם למה אלה נועדו. הילדים לא ענו, אבל אני מיד הרמתי יד והסברתי שאם הכבאים נוסעים ופתאום לצד הדרך הם רואים גזר או ירק אחר שאפשר להוציא מהאדמה אז תמיד טוב שיש מעדר. גם את התתשובה הזאת הכבאי לא אהב ומיד מיהר להסביר כל מיני הסברים משעממים. אחרכך הוא הראה לילדים את המאברר הענק וואו אמרתי מיד זה כדי שכשמצלמים את סופרמן, הגלימה תעוף. הכבאי האמיץ התעצבן, הילדים דווקא צחקו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה