מקורבלת בחיבוק
בבוקר סגרירי
אני מביט בך ישנה
עטופה
בוטחת
יחד עם קולות הגשם מבחוץ
נשימתך נוגנת ברכות הרמוניה מתוקה
עיניך עצומות
בחלומך
אנחנו מטפסים
בדרכים שלא הכרנו
טובלים במעיין צלול
בדרך לפסגה
אנחנו
עולם קטן
רך חמים בטוח
שלובי ידיים
מוגנים מהצינה
באור הרך שמזדחל לחדר
עינייך נפקחות
את מביטה דרכי
אל הנצח
מחייכת
והחיבוק זוחל ללטיפות
תשוקה נוזלת מערבבת
במיטה את שנינו
לנוזל אחד
שהוא מחוץ לזמן ולמקום
מדבר
אור ירח מלא
לבן שקט
קר
באוהל שנינו
נשימות קצרות
קול תנועת ליטוף
מתחת לשק שינה
במקום לצעוק מחרישים
אהבה
יפה
משחררת
קולות הלילה חודרים בקלות
את בד הניילון הדק
פצפוץ העץ במדורה
ואוטובוס מלא
ילדי קיטנה מאובקים מהקיבוץ
ואנחנו
מתחת לשק שינה
במקום לצעוק אותה חזק
ששש
מחרישים
אהבה יפה
משחררת
נשימות כבדות קרובות
ואחרות קצת רחוקות
אני שולח יד להחסיר פעימה
ועוד פעימה
ועוד אחת
אל המבט שלך
החום החם
מגששים בין סימני פסיעות
מוצאים את הדרך לאהוב
להחריש
אהבה
יפה
משחררת
האהבה משחררת את הכעס
האהבה משחררת את הכאב
האהבה משחררת את הדמעות
האהבה משחררת את הלשון
האהבה משחררת את הצורך לישון
האהבה משחררת את מה שאסור
האהבה משחררת את מה שלא קשור
האהבה משחררת את הזמן
האהבה משחררת את הציפור בין עצי הגן
האהבה משחררת אותך ואותי
מכל מה שלא שייך לך ולי
ומשאירה לנו
אותנו
כאן
